סקרים ענפיים

ענף ההדרים פועל במסגרת ענף החקלאות, ובדומה לענפי מטעים אחרים, גם הוא נחשב לענף רב-שנתי, ומתאפיין במחזוריות עונתית ושנתית. ענף ההדרים כולל בתוכו זני הדרים רבים, ורק תחת המותג "ג'אפה" נכנסים למעלה מ-20 זני הדרים. גידול ומכירת הזנים האלה תלויה בטעמים המשתנים של השוק. הענף פונה לשלושה שווקים עיקריים, והם שוק היצוא, השוק המקומי, והתעשייה. יש לציין, כי לכל אחד מהשווקים האלה טעמים משלו, רמת מחירים שונה, ובהתאם לכך ולגורמים נוספים, נקבע אופן הניתוב של תוצרת הענף לכל אחד מהשווקים האלה.
ענף ההדרים מספק את רוב תוצרתו לתעשייה, אך הוא תלוי גם במידה רבה בשוקי יצוא. כיום ישנם כ-190,000 דונם של פרדסים ברחבי הארץ, וכ-40% מהם נמצאים בדרום הארץ. ענף ההדרים קיים בישראל מזה שנים רבות, עוד מלפני קום המדינה. במהלך שנות פעילותו, הענף התאפיין בירידות ובעליות קיצוניות, כתוצאה מתחרות, ממחסור באמצעי ייצור, מהתערבות שלטונית, מתנאי השוק ועוד.
הסקירה תעסוק בין היתר בשווקי היצוא, השוק המקומי, המטעים בענף, חסמי כניסה ויציאה, סיכון, החברות הבולטות ועוד.

מים מינראליים הם מים טבעיים המופקים מנביעה של מי-תהום, כלומר ממעיין. בתהליך ההפקה של המוצרים בענף לא נעשה שינוי כלשהו של המוצר הטבעי ושל הרכבו. המים המינראליים המשווקים בישראל נשאבים ממספר מעיינות בארץ, וכן ממעיינות בסביבת האלפים. המים המינראליים נכנסו לענף המשקאות הקלים בישראל בתחילת שנות ה-80, אך הוא פעל אז בהיקפים נמוכים בהרבה בהשוואה להיום. לפי הערכות בענף, שתיית מים מינראליים הפכה בשנים האחרונות לסמל סטאטוס, המאפיין את חלקו הגדול של העולם המפותח. למרות השיפורים הנכנסים באיכות המים מהברז, מדי שנה יותר ויותר אנשים פונים לצריכת המים המינראליים.
בעבר, התאפיין הענף בשיעורי צמיחה גבוהים מאלו של יתר התחומים בענף המשקאות. כיום, לעומת זאת, שיעור הצמיחה השנתי שלו עומד על כ-9%, ולהערכתם של גורמים בענף, הוא משתווה לשיעור הצמיחה בענף המשקאות כולו. הסקירה תעסוק בין היתר במידע אודות גודל הענף, מבנה הענף, צריכה בישראל, מגמות, סיכון בענף, שחקנים בולטים ועוד.

ענף האסתטיקה הרפואית כולל ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים, המתבצעים למטרות רפואיות-שיקומיות, או למטרות קוסמטיות. במשך עשרות שנים הפעילות בענף הייתה פרוצה לחלוטין, ולא היה עליו כל פיקוח. רק לאחרונה המצב בענף החל להשתנות. הענף נמצא בצמיחה אדירה בשנים האחרונות, ונהנה משיעורי גידול שהולכים וגדלים בהתמדה. לפי גורמים בענף, צמיחה זו, מקורה בשינויים חברתיים, בחשיפה מוגברת לתחומי הענף השונים בתוכניות טלוויזיה, וכן בפער משמעותי שקיים בין השיפור המתמיד באיכות החיים ובמצב הבריאותי של האוכלוסייה שגורם לתחושה צעירה יותר, לבין ההזדקנות והמראה החיצוני שמשתנה ומפריע לרבים. לצד השינויים החברתיים, ישנה חדשנות טכנולוגית מתמדת, שתלויה בשוק האסתטיקה העולמי.
בארץ הענף ממשיך ליהנות מצמיחה, וגורמים בענף ממשיכים לצפות גידול בהיקפיו. בסקירה זו ההתייחסות תהיה לפעילותם של מנתחים פלסטיים בהיבט האסתטי בלבד, תוך כדי התעלמות מההיבט השיקומי. ענף האסתטיקה הרפואית כולל תחומים רבים, והעיקריים בהם הם ניתוחים פלסטיים למיניהם, ניתוחי לייזר לשיפור הראייה, הסרת שיער, וטיפולים אסתטיים שונים.
ניתוחים פלסטיים הפכו לתופעה נפוצה מאד בקרב ישראלים, ולפי הערכות, כ-0.05% מהאוכלוסייה עברו ניתוחים כאלה. הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

ענף הדיג תופס נתח קטן יותר בחקלאות בהשוואה לענפי החי האחרים. הענף מתבסס בעיקר על מוצרי יבוא, כשברוב המקרים מדובר בדגים משומרים וקפואים. השוק המקומי, המציע בעיקר דגים טריים, סובל כיום מחוסר פופולאריות. גורמים בענף טוענים כי השנים האחרונות הן הגרועות ביותר שידע הענף, ורוב נתוני הענף מאשרים זאת, ומצביעים על ירידות מתמשכות הן בהיקפיו של הענף והן בהון הקיים בו. ענף הדיג קיים בכמה אזורים בישראל, ובהם עמקים הצפוניים, גליל, חוף ומפרץ, וערבה. בריכות הדגים באזור העמקים, בית שאן, גלבוע והירדן מייצרות כ-70% מסך כמות הדגים המיוצרת בארץ. הייצור הנוסף מתבצע באזור החוף, המפרץ והגליל.
בסקירה נעסוק במספר נושאים מרכזים בענף, כגון: מבנה הענף, נתוני גודל, מגמות, תחזיות, סיכון ועוד.

מערכות GPS (Global Positioning System) הן מערכות איכון הפועלות באמצעות תקשורת לוויינית, ומשמשות לניווט. מערכות אלה משרתות מזה שנים רבות גופים ביטחוניים וצבאיים, ובהדרגה הן התגלו כמועילות לתחומי חיים נוספים, לצרכים מקצועיים שונים, ולבסוף הגיעו לשימוש רחב היקף בקרב קהל משתמשים אזרחי. אלה, מאמצים את הטכנולוגיה בעיקר למטרת ניווט רכבים. השימוש האזרחי בטכנולוגיה זכה לחדירה משמעותית בעשור האחרון ברחבי העולם, אך בשוק המקומי הצלחתו החלה להיראות רק בשלוש השנים האחרונות. הסקירה בודקת את מצבו של שוק ה-GPS המקומי בהשוואה לשוק העולמי, ומתארת את סוגי המערכות הקיימים בשוק. היא מתמקדת בתחום הניווט הסלולארי, הזוכה לקצב צמיחה מרשים בשוק המקומי בקנה מידה עולמי, ונוגס במהירות בנתחי השוק של מכשירי הניווט הייעודיים שקדמו לו. הסקירה מתארת את אופן ההתמודדות של היצרניות הוותיקות בשוק, בתחרות שנוצרה מול חברות הניווט הסלולארי, באמצעות הצגה של שירותי GPS מיוחדים. הסקירה מאפיינת ומציגה את התוכנות המובילות ואת המכשירים הבולטים בשוק ומצביעה על מספר מגמות עיקריות שמאפיינות אותו כיום. בנוסף, היא מספקת הערכה של המכירות הכמותיות של המכשירים, ומציגה את מכירות היבוא, את המחירים שמאפיינים את השוק כיום את מגמת הירידה שלהם, ואת ההשלכות של הדבר על מצב העניינים בשוק.

ענף המחשבים פועל בתוך שוק ה-IT המקומי, ובשל כך הוא דומה לו מבחינות רבות, ומושפע מהמגמות העולמיות ומהחדשנות שמאפיינות אותו. הענף מתחלק לשני תחומי פעילות עיקריים, והם תחום הקמעונאות ותחום הפרויקטים בארגונים. הסקירה סוקרת היבטים שונים בשוק ה-IT, הן המקומי והן העולמי, ולאחר מכן את ענף המחשבים בכללותו ואת שני תחומי הפעילות הללו. בין ההיבטים הנסקרים, ניתן לציין מגמות שונות שמאפיינות את הענף בכללותו, את מספר השכירים, מכירות כספיות וכמותיות, הרגלי רכישה של פרטים, מחירים, יצרניות חומרה, יבוא, יצוא, וכן תחזיות שהתעדכנו לאחרונה בנוגע להיקפיו בשנים הבאות. השפעת המשבר הכלכלי על ענף המחשבים באה באיחור, בהשוואה לענף העולמי. עם זאת, בסוף שנת 2008 נראו לבסוף השפעות המשבר, כשנרשמה ירידה מהירה בביקושים למוצרי הענף המקומי, ועקב כך, הגיעה התפכחות בנוגע לתחזיות לענף לשנת 2009. ראוי לציין, כי הענף עדיין צפוי לרשום גידול, אמנם קטן בהרבה מכפי שצפו לו בעבר. כמו כן, הסקירה מתארת את הפגיעה הלא-אחידה, שצפויה לפקוד את שני התחומים בענף בעקבות המשבר, ודרכי התמודדות אפשריות מולו.

ענף הליסינג מתחלק לשני תחומי פעילות, לליסינג מימוני (או ליסינג "פרטי") ולליסינג תפעולי. שתי השיטות מאפשרות לאנשים פרטיים או לחברות לשכור (לחכור) רכב לתקופה מוסכמת, ובשתיהן מקופלת ההנחה, ששוכר הרכב יכול להפיק תועלת מהשימוש ברכב, גם אם הוא אינו נמצא בבעלותו. ליסינג תפעולי הוא למעשה השכרה של רכב לתקופה של כ-36 חודשים, כשבסופה שוכר הרכב רשאי לרכוש את הרכב, או לחלופין להחזירו לחברת הליסינג. ליסינג מימוני, לעומת זאת, הוא השכרה של רכב לתקופות זמן ארוכות יותר, של 54-80 חודשים, כששוכר הרכב משלם מקדמה בגובה של 20%-50% ממחיר הרכב עם חתימת ההסכם, ולאחר מכן משלם דמי שכירות על עלות הרכב בתוספת עלות מימון. בליסינג התפעולי הבעלות על הרכב הינה של חברת הליסינג, בעוד שבליסינג מימוני, השוכר נרשם כבר בתחילת העסקה כבעלים על הרכב.
לפי הערכות, תחום הליסינג המימוני מהווה 80%-90% מכלל רכישות הרכב הפרטי בארה"ב. לעומת זאת, תחום זה מהווה כ-5% בלבד בארץ, ונתחו הולך ויורד בהדרגה. חוסר הפופולאריות שלו בעיני צרכנים נובעת, לפי הערכות בענף, מהתפישה הצרכנית שקיימת כיום, ולפיה רכב מהווה רכוש, והם אינם מוכנים לראות בו הוצאה חודשית. תחום הליסינג התפעולי, לעומת זאת, תופס כיום נתח של למעלה מ-70% מהרכישות של מכוניות משפחתיות. בשל חלקו הקטן יחסית של התחום המימוני בענף הליסינג, ההתמקדות בסקירה תהיה בשירותי ליסינג של חברות המשכירות רכבים, כלומר בליסינג התפעולי.

מוצרים אורגניים הם מוצרים טריים או מעובדים מהצומח ומהחי, שבתהליכי גידולם ועיבודם לא נעשה שימוש בחומרי הדברה ובהורמונים כימיים. החקלאות האורגנית עושה שימוש בהדברה ביולוגית, והדישון האורגני נעשה באמצעים טבעיים בלבד. השוק הישראלי החל ליצר מזון אורגני מהחי רק לאחרונה, משום שרק בשנים האחרונות החלו היקפי השוק האורגני לגדול, ועקב כך גידול בע"ח והזנתם באמצעים טבעיים הפכו למשתלמים. נפח החקלאות האורגנית עלה בשנים האחרונות בעקבות דרישה של הצרכנים ושל הממסד למוצר נקי ואקולוגי. סל המוצרים כולל את כל סוגי הירקות, פירות טריים, מוצרי חלב, ביצים, בשר ועוף ומוצרים מעובדים שונים. הגדרה נוספת למזון אורגני היא גידולים שטופלו לפי התקן האורגני שאומץ במדינה בדרכם מהשדה ועד הצלחת. הסקירה תעסוק בין היתר בהיקף השוק בארץ ובעולם, שוק היצרני, הרגלי הצריכה, מחירים בענף, חסמים, שחקנים מרכזיים ועוד.

השימוש הגובר בכלי האינטרנט כאמצעי לגיוס עובדים, על חשבון דרכי הגיוס המסורתיות, בשילוב עם צמיחתו המחודשת של שוק העבודה לאחר שנות המיתון במשק, הביאו לשינויים מהותיים בענף גיוס כוח האדם. הביטוי לכך ניכר הן בשינויים בדפוסי חיפוש העבודה, והן בשינויים החלים בשיטות הגיוס – בפנייה למגוון רחב יותר של אמצעי גיוס ובאימוץ של יתרונות ועזרים חדשים שמציע האינטרנט. שינויים אלו מוצגים לעתים קרובות בעיתונות, הסוקרת שינויים במצב התעסוקה, ובנוסף הם עולים מתוך סקרים הנערכים בקרב מועסקים ומחפשי עבודה. בסקירה זו יתואר המבנה החדש של ענף כוח האדם. תחילה יתואר בקצרה מצבו הנוכחי של שוק העבודה, ולאחר מכן יתוארו דפוסי חיפוש העבודה בענף, שיטות הגיוס השונות, מגמות המאפיינות את הענף, החברות הבולטות בענף ועוד.

ענף הטמבוריות הינו תת-ענף של ענף הקמעונאות. הביטוי לכך ניכר בהשפעה ישירה של שינויים ושל מגמות בענף הקמעונאות על ענף הטמבוריות. ענף הטמבוריות מושפע באופן מהותי גם מהתרחשויות בענף הבנייה והנדל"ן, מהמצב הכלכלי-מדיני במשק, וממגמות צריכה בארץ. בשל התלות, הסקירה תספק בין היתר, רקע על הגורמים הללו, על-מנת לתאר את סביבת הפעילות של ענף הטמבוריות. הענף הורכב בתחילה מחנויות שכונתיות קטנות בלבד (ה"טמבוריות"), אך לפני כ-18 שנה החלו לחדור לענף רשתות כלבו גדולות ומרווחות שמוכרות מוצרי "עשה זאת בעצמך", ואלו זכו בהדרגה בציבור הלקוחות ובנתחי השוק של הטמבוריות. כניסת הרשתות לענף החלה בעקבות מגמה שאפיינה את ענף המסחר בחומרי בניין בארה"ב ובאירופה. הסקירה תעסוק, בין היתר, במבנה הענף, היקפי פעילויות, מגמות, מחירים, חסמים, סיכונים, שחקנים מרכזים ועוד.

ענף הגרעינים והמספוא הינו תת-ענף של ענף גידולי השדה, הפועל במסגרת תעשיית החקלאות. מוצרי הענף נכללים ב"סל המזונות" של אוכלוסיית ישראל, ובשל כך, הענף אינו סובל משינויים קיצוניים בביקושים. קיימת בו חלוקה לשני תחומי פעילות עיקריים: פעילות בתחום "המסחר במספוא", הכולל מסחר במספוא ובגרעינים למאכל אדם, ובתחום "המסחר בגרעינים למאכל אדם", הכולל מסחר בגרעיני חיטה, תירס, סורגום ועוד, המיועדים למאכל אדם. בסקירה נציג ונתאר את שני המוצרים העיקריים בענף, המספוא והחיטה. מספוא הינו שם כולל למגוון של מיני מזון הנאכלים על ידי בהמות אוכלות עשב, המספוא נחלק לשתי קבוצות עיקריות: מזון גס ומזון מרוכז. למספוא, חשיבות מרכזית בדאגה לרווחתם של בעלי החיים. איכותו של המספוא, התלויה במשתנים שונים, הינה בעלת השפעה מכרעת על בריאות בע"ח, וגם על הסביבה. חיטה היא צמח מזון הנמנה עם משפחת הדגניים, משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. החיטה איננה צמח "טבעי". לפי הסברה הרווחת, היא תורבתה על ידי האדם מאב קדמון, המכונה "אם החיטה". לחיטה גרעינים בחלקה העליון בלבד. בסקירה נציג נתונים ומגמות על הייבוא בענף, ייצור, סיכונים, מחירים, שחקנים מרכזים בענף ועוד.

ענף מוצרי ההיריון נהנה בשנים האחרונות מצמיחה מואצת. הגידול בהיקפי הענף הינו ביטוי להתאוששות משנות המיתון, שאופיינו בפעילות מצומצמת יחסית ובירידה משמעותית במחירים. כיום, התחרות בענף מתאפיינת במלחמת מחירים חריפה, אשר מתנהלת בין שתי רשתות גדולות ששולטות בו ומחזיקות בסניפים בפריסה ארצית, וכן בין רשתות פרטיות ורשתות מוזלות.
הענף מתחלק למגוון תחומי פעילות, כשהעיקריים הם תחומי המזון לתינוקות, הביגוד לתינוקות, בגדי ההיריון, הצעצועים, הריהוט, הטואלטיקה, העגלות, והאביזרים הנלווים, כמו למשל בקבוקים, מוצצים, תכשירי טיפוח ועוד.
הסקירה מציגה תיאור של מבנה וגודל הענף, ושל תחומי הענף השונים, מבנה התחרות המאפיינת כל אחד מהם, השחקניות העיקריות והאופנות ששולטות בהן. כמו כן, הסקירה מציגה את המאפיינים העיקריים ואת המגמות בענף וגורמים המשפיעים על הפעילות בו.

ענף המתכת והמכונות הינו אחד מהענפים הבסיסיים במשק, המשלב בין ייצור מסורתי לבין ייצור בטכנולוגיות מתקדמות. הענף מורכב משתי תעשיות – הראשונה היא תעשיית המתכת, הכוללת את תחומי המתכת הבסיסית ומוצרי המתכת, והשנייה היא תעשיית המכונות והציוד. תעשיית המתכת כוללת מפעלים הפעילים בתחומי המתכת בכלל, ובתחומי הברזל והפלדה בפרט. תעשיית המכונות מייצרת מנועים, משאבות, ציוד הרמה ושינוע ומכונות לתעשייה ולשימוש ביתי.
תעשיית המתכת מספקת חומרי גלם ומוצרים ללקוחות במגוון ענפים בתעשייה, והעיקריים הינם: תעופה וביטחון, בינוי ותשתית, תקשורת, חשמל ואלקטרוניקה, ציוד רפואי, ריהוט, כלי בית ,דפוס, רכב ועוד. תעשיית המכונות והציוד משרתת את ענפי התעשייה השונים, וכן לקוחות פרטיים. הרכב זה של הלקוחות בענף המתכת והמכונות יוצר מצב של תלות גבוהה של הענף במצב המשק. הדבר ניכר בהצטמצמות שחלה בהיקפיו במהלך שנות המיתון במשק, בין 2000-2003, ובהתאוששותו, שהחלה במקביל להתאוששות המשק, בסוף שנת 2003. בסקירה להלן תוצג ההתאוששות ממנה נהנה הענף בשנים האחרונות, ומאפייניו העיקריים של הענף. כמו כן נציג היקפים ותפוקות בענף, חסמים, סיכונים ומגמות.

אכסניות הוקמו בישראל עוד לפני קום המדינה, ועם הזמן החלו לספק שירותי אירוח לקבוצות של ישראלים ושל תיירים מחו"ל. ענף אכסניות הנוער הינו חלק מענף התיירות, וליתר דיוק, הוא חלק מתחומי תיירות הפנים והתיירות הנכנסת לישראל, ובשל כך פועלות עליו השפעות דומות לאלו שחלות על התחומים הללו. ענף התיירות מתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תיירות נכנסת, תיירות יוצאת ותיירות פנים. תיירות נכנסת הינה תיירות של תיירים ממדינות זרות המגיעים לארץ, בין אם דרך משרד נסיעות מקומי, הפועל או שאינו פועל בקשרים עם משרד נסיעות בארץ מקור התייר ובין אם באופן עצמאי על ידי משרד נסיעות בארץ המקור של התייר. תיירות יוצאת הינה תיירות של תושבים ישראליים אשר יוצאים מחוץ לארץ, ותיירות פנים הינה תיירות תוך ארצית, בין אם באמצעות משרד נסיעות המתווך בין התייר לבין נותני השירותים (מלון וכד') ובין אם באופן עצמאי על ידי התייר. להלן תינתן סקירה קצרה של ענף התיירות, ובפרט של התחומים האמורים, על מנת לספק תמונה רחבה של התנאים בהם פועל ענף אכסניות הנוער.

ענף שירותי האירוח והאוכל מורכב משני תחומים - תחום "מסעדות ושירותי אוכל", ותחום "בתי מלון ושירותי אירוח".
התחום הראשון כולל שירותי קייטרינג[1], אולמות של מסיבות ואירועים, וכן עסקים המוכרים אוכל מוכן ומשקאות לצריכה מיידית, כמו למשל מסעדות, בתי קפה, פאבים וקיוסקים. התחום השני כולל בתי מלון והארחה, וסוגי אירוח שונים, בהם אכסניות, מחנות נופש, ועוד. הנתונים שיוצגו בסקירה זו מלמדים, כי ענף זה, שדשדש בשנות המיתון במשק, נהנה בשנים האחרונות מצמיחה מהירה של עשרות אחוזים מבחינת פדיון, מספר העסקים הפועלים בו, מספר המועסקים, והשכר. בסקירה נשים דגש על מבנה וגודל הענף, מידע על לקוחות ושחקנים עיקריים בענף. כמן כן נציג מאפיינים, מגמות וחסמי כניסה בענף.

ענף בתי המרקחת בישראל כולל כ-1550 בתי מרקחת המספקים למעלה מ-70 מיליון תרופות בשנה בהיקף מכירות של כ-1.66 מיליארד דולר בשנה. מלבד תרופות, כולל ענף בתי המרקחת גם מוצרים נוספים אחרים- תרופות ללא מרשם, מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה ומוצרי טבע והומיאופתיה.
ענף בתי המרקחת כולל את רשתות הפארמה הגדולות (רשת סופר-פארם ורשת ניו-פארם), בתי המרקחת של בתי החולים, בתי מרקחת פרטיים ושכונתיים, מרכזי טבע ורשתות השיווק הקמעונאיות.
בתי מרקחת נמצאים בקניונים ומרכזים מסחריים, בקופות החולים/מרכזים רפואיים או בסמוך להם ובשכונות (חנויות רחוב). פריסת בתי המרקחת היא ארצית נרחבת ומאפשרת נגישות לכלל תושבי מדינת ישראל. עם זאת, בערים הגדולות ניתן למצוא מספר רב יותר של בתי מרקחת לכל אדם, להבדיל מבתי מרקחת הנמצאים ביישובים קטנים ונידחים יותר.
הסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק , בין היתר, מציגה את מבנה וגודל הענף, תוך פילוח נתוני הפדיון לפי פרמטרים שונים והצגת מבנה עלויות. כמו כן הסקירה בוחנת את הגורמים בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף.

שוק הטבק הישראלי מורכב ברובו ממוצרי יבוא, ובשל כך מושפע באופן מהותי משינויים החלים בתעשיית הטבק העולמית. תעשיית הטבק כוללת מגוון מוצרים, והעיקריים שבהם הינם סיגריות, סיגרלות,סיגרים, צ'רוטים, טבק לנרגילות וטבק למקטרת.
שוק הטבק המקומי נחשב לשוק ריכוזי וקיימת בו יצרנית סיגריות יחידה, "דובק בע"מ", המשווקת מגוון מוצרי טבק, וכן מייבאת מוצרים מחו"ל. תעשיית הטבק והסיגריות העולמית גם כן נחשבת לאחת מהתעשיות הריכוזיות מבין השווקים, ולאחת הפגיעות עקב התדמית הבריאותית השלילית לה היא זוכה מציבור הצרכנים.
בשל המודעות הגוברת לסכנות הבריאותיות הקשורות בעישון, מדינות רבות פועלות לתקינה המגבילה את תעשיית הטבק, ולאחרונה הצטרפה ישראל למדינות אלו עם פעולות תקינה חדשות, ובהן חוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים, והצעת חוק, שאושרה בקריאה שנייה ושלישית, האוסרת על מכירת מוצרי עישון לקטינים.
הסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק , בין היתר, מציגה את מבנה וגודל הענף, נתוני ייבוא, היקף הוצאות על צריכה ומאפייני הצרכן, תוך התייחסות ספציפית לנרגילות. כמו כן הסקירה בוחנת את הגורמים בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף.

הוצאה לאור הינה תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, ספר עיוני, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. תחום ההוצאה לאור מתחלק בין ארבעה תחומים: ספרות לכלל השוק (פרוזה, עיון, מדריכים, ילדים), אנציקלופדיות, ספרי לימוד וספרי קודש.
שוק ההוצאה לאור פועל במקביל ובשיתוף עם שוק הספרים, מכירותיו השנתיות של השוק האחרון נאמדות ב-2 מיליארד ש"ח. גורמים שונים משפיעים על הפעילות בשוק הספרים, בהם הסביבה התחרותית בו, הרגלי הקריאה של תושבי ישראל והביקוש לספרים. בשלוש השנים האחרונות גוברת התחרות בשוק הספרים הישראלי, וכחלק מהפעילות הסימביוטית, גוברת התחרות גם בשוק ההוצאה לאור.
תחומים תחליפיים לתחומי פעילות שוק הספרים הם למשל, עיתונות מודפסת, מגאזינים, טלוויזיה, ווידאו, די.וי.די, אינטרנט, משחקי מחשב, המשפעים על הרגלי קריאת ספרים ולכן על פעילות הענף.
הסקירה בוחנת את מבנה וגודל השוק, את החברות המובילות, הלקוחות בתחום, ושיטות התמחור והעבודה הנפוצות בענף . כמו כן, את המגמות, הן המקומיות והן הבינלאומיות, בענף בשנים האחרונות, את גורמי ההשפעה על הענף, גורמי הצלחה קריטיים בתחום ואת חסמי הכניסה ויציאה.

ענף האוטובוסים הציבוריים פועל בתוך שוק התחבורה הציבורית. הענף הינו חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים מאזרחי המדינה, והוא מכתיב פעמים רבות את סדר יומם. מדובר באמצעי תחבורה זמין ונגיש, המשמש להסעת המונים, ואינו דורש השקעה מיוחדת בתשתית. בשל כך, ענף זה תופס מקום מרכזי בתוך שוק התחבורה הציבורית. אינדיקאטורים על הענף משנת 2006 מעידים, כי חל שיפור מסוים בענף, בעיקר בתחום הנסועה (קילומטראז') ומספר המושבים באוטובוסים.
בענף האוטובוסים הציבוריים שולטות מזה שנים רבות שתי מפעילות גדולות, "אגד" ו"דן", ורק לאחרונה נפתח בהדרגה לתחרות מצד מפעילות חדשות, בעלות היקף פעילות מצומצם יותר. במסגרת הרפורמה שמונהגת בשנים האחרונות בשוק התחבורה הציבורית קיים ניסיון לשפר את איכות השירות של ענף האוטובוסים הציבוריים, להפוך אותו לאטרקטיבי יותר בעבור הנוסעים, ולהגביר את השימוש בתחבורת אוטובוסים.
הסקירה בוחנת את מבנה וגודל השוק, את החברות המובילות, הלקוחות בתחום, ושיטות התמחור והעבודה הנפוצות בענף . כמו כן, את המגמות, הן המקומיות והן הבינלאומיות, בענף בשנים האחרונות, את גורמי ההשפעה על הענף, גורמי הצלחה קריטיים בתחום ואת חסמי הכניסה ויציאה.

ענף חנויות המכולות והמינימרקטים מתייחס לפלח חנויות המזון הקטנות ולרוב, הבלתי מאוגדות, מתוך כלל חנויות מוכרות המזון ומשתייך הן לסקטור המאורגן והן לסקטור הלא מאורגן.
ענף חנויות המכולת והמינימרקטים הינו בעל אופי מקומי ושכונתי, בשונה מרשתות השיווק, שעיקר פעילותן הינה באזורים תעשייתיים ומרכזיים. לאחרונה החלו גם חנויות המכולת והמינימרקטים לפזול לעבר פעילות בשווקים חיצוניים.
חנויות מכולת ומינימרקטים הינם סוג של "מרכול", כלומר הם מוגדרים כמקום לממכר מוצרי מזון. ההבחנה בינם ובין קיוסקים ופיצוציות הינה בעיקר בגודלם ובצורתם, וכן בהיקף ובאופי המוצרים הנמכרים בהם. חנויות מכולת ומינימרקטים הינן גדולות יותר, והמוצרים שימכרו בהם יהיו במגוון רחב יחסית וידרשו לעיתים אחסון בתנאים מיוחדים למניעת קלקול המוצר (כמו למשל מוצרי חלב, בשר או מוצרים קפואים).
הסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק כיום, בין היתר, את מבנה וגודל הענף, נתוני צריכה, גורמי בעלי השפעה על הענף, מגמות בענף, ומודל כלכלי של חנות מכולת ומינימרקט.

שוק המסכים הדקים מורכב משתי טכנולוגיות עיקריות, פלסמה ו-LCD. מסכים אלו משמשים בתצוגה של מסכי מחשב, טלוויזיה ולשימושי מולטימדיה שונים. בעבר נחשבו המסכים לסמל סטאטוס יוקרתי, אך בשנים האחרונות, עקב ירידת מחיריהם, החל הצרכן הישראלי לרכוש מסכים דקים כפריט רב-שימושי, והחל להציבם בסלון, בחדרי השינה ובחדרי הילדים.
בשנת 2006 הוערך, כי הצרכן הישראלי עובר בהדרגה למסכים דקים, אך התהליך יואט עקב המחירים הנוחים יותר לצרכן שמציע שוק הטלוויזיות ה"רגילות" שנחשב פעיל יותר. במהלך שנת 2006 ובתחילת שנת 2007 לעומת זאת, אנו עדים לירידה חדה במחירי המסכים הדקים, ולכן משתנה התחזית לגבי עתיד השוק.
נתח השוק הכמותי של המסכים הדקים הולך וגדל על חשבון זה של הטלוויזיות ה"רגילות". בשנת 2006 נמכרו כ-300 אלף טלוויזיות "רגילות", וכ-160 אלף טלוויזיות בעלות מסך דק, ואילו בשנת 2007 הטלוויזיות בעלות המסכים הדקים צפויות לשלוט על השוק עם היקף מכירות של 240 אלף טלוויזיות, בהשוואה ל-220 אלף טלוויזיות "רגילות" שיימכרו.
הסקירה המוצעת בוחנת את צמונת המצב בשוק כיום, בין היתר את מבנה וגודל הענף, נתוני צריכה, סוגי מוצרים, גורמי בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף.

תעשיית העץ ומוצריו כוללת כ-440 מפעלים העוסקים ביצור עץ ומוצרי עץ (פרט לרהיטים) הענף כולל מנסרות עץ, תעשיית לבידים, מוצרי נגרות לבנין ומוצרי עץ אחרים, ואינו כולל את תעשיית הרהיטים.
בענף פועלות כ-10 עד 15 חברות עיקריות, העוסקות ביבוא של מוצרי עץ וחלקן גם בייצורם.
תעשיית העץ ומוצריו אינה מוגבלת על ידי חסמים רגולטורים, משכך פועלות בה חברות רבות, המייבאות מוצרים ממספר רב של ספקים עולמיים. כתוצאה מייבוא מקביל רב, נוצרו בענף תנאי תחרות קשים.
השיפור הכלכלי במשק הישראלי, שהחל במהלך השנתיים האחרונות, נתן את אותותיו בגידול מתון בהיקפי הביקוש של ענפי הריהוט והבנייה, אשר משפיעים על ענף העץ.
ענף זה עומד בפני בעייתיות שאינה קיימת בענפים אחרים במשק הישראלי, בעייתיות זו נובעת ממחסור בחומרי גלם בשוק המקומי, קרי יערות שניתן לכרות את עציהם להפוך אותם לחומרי גלם בענף. ייבוא חומרי הגלם מחו"ל הינו יקר וכרוך בעלויות הובלה שמייקרות את המוצר הסופי לצרכן.
בסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק כיום, בין היתר, את מבנה וגודל הענף, נתוני צריכה, סוגי מוצרים, גורמי בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף.

ענף ייצור המשקאות מורכב משלושה תחומי פעילות עיקריים, שהם תחום המשקאות הקרים, תחום המשקאות החמים ותחום המשקאות האלכוהוליים. התפתחותם של שלושת התחומים מושפעת ממגמות עולמיות ומכניסת מוצרים חדשים לענף. בנוסף, לכל אחד משלושת התחומים מגמות צרכנים משלו, עונתיות שונה וגורמים שונים שקובעים את מידת ההצלחה שלו. החברות הבולטות בענף מתמקדת בד"כ במכירת משקאות בקטגוריה מסוימת, עם זאת לאחרונה ניכרת מגמה של כניסת חברות למגוון קטגוריות מוצרים. עיקר ייצור המשקאות המקומי בארץ מתחלק בין שלוש החברות המקומיות הגדולות: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה), יפאורה תבורי וטמפו.
ענף המשקאות צמח בשנת 2006 באיטיות יחסית, כאשר עיקר מנועי הצמיחה שלו היו קטגורית המים, המשקאות הפונקציונאליים והמשקאות המוגזים הצבעוניים (שאינם בטעם קולה).
הצמיחה האיטית בשנת 2006 ממשיכה מגמה של השנים האחרונות בהן הענף זוכה לצמיחה קטנה יחסית.
הסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק כיום, בין היתר, את מבנה וגודל הענף, נתוני צריכה, סוגי מוצרים, גורמי בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף.

בישראל פועלות בענף חברות כח-האדם כ-230 חברות, היקף העובדים דרך חברות אלו נתון במחלוקת כאשר הנתון נא בין 2% מהמועסקים במשק ומגיע עד ל-10%.
ההעסקה באמצעות חברות כח-אדם משלבת שלושה גורמים, שהם העובד, מזמין העבודה וחברת כח-האדם. כתוצאה מהעסקה לא-רגילה זו, שמשלבת שני סוגים של מעסיק, נוצרת אי-בהירות בנוגע לזהותו של האחראי על זכויות העובד. מצב זה מאפשר הזדמנויות להפרה של זכויות עובדים, משום שחובותיו של כל צד אינן ברורות דיין ואינן מעוגנות בחוק. באחרונה נעשים מאמצים להבטיח את שמירת זכויות העובדים באמצעות חקיקה ברורה יותר והפעלה של מנגנוני ביקורת יעילים יותר.
הענף מורכב מחמש חברות גדולות: מנפאואר, תגבור, דנאל, ORS ואורטל, יתר החברות הינן בינוניות או קטנות.
בסקירה זו נתאר את הענף, את הבעיות הקיימות בו ואת דרכי ההתמודדות עמן.

שוק שילוח המטענים המקומי מורכב ממספר חברות גדולות, אשר מרביתן פועלות בשיתוף פעולה עם חברות שילוח מטענים ובלדרות בינלאומיות, הפועלות לצד חברות בינוניות וחברות קטנות. רבות מהחברות לשילוח מציעות שירותים נלווים לשילוח ללקוחותיהן, כגון שירותי עמילות מכס.
ענף שילוח המטענים שרוי בתחרות חריפה הנגרמת עקב ריבוי השחקנים בו, המתאפשר לאור מורכבות נמוכה יחסית של השירותים הניתנים. סיבה נוספת לתחרות הינה נאמנות נמוכה מצד של לקוחות לענף, נפוצה היא הסיטואציה בה לקוח אחד משתמש בשירותיהן של שתיים או שלוש חברות שילוח שונות. התחרות החריפה בענף מביאה ללחץ מתמיד על המחירים ועל שיפור השירות ללקוחות, הן מבחינה פרסונלית והן מבחינה טכנולוגית. בסקירה זו נערוך את ההבחנה הדקה, את השונה ואת הדומה, שבין שירותי הבלדרות לשירותי שילוח המטענים. הסקירה בוחנת את מבנה וגודל השוק, את החברות המובילות, הלקוחות בתחום, ושיטות התמחור והעבודה הנפוצות בענף . כמו כן, את המגמות, הן המקומיות והן הבינלאומיות, בענף בשנים האחרונות, את גורמי ההשפעה על הענף, גורמי הצלחה קריטיים בתחום ואת חסמי הכניסה ויציאה.

הפעילות בענפי כלי הנגינה וציוד האולפנים נגזרת ממודעות לענפים ומטרנדים של אופנה, כאשר החרפה תחרות בענף מחריפה לאור כניסה של מוצרים זולים לשוק וריבוי השחקנים בודדים שנכנסים לשוק. כניסתם מתאפשרת בשל הקלות בחסמים בירוקרטים ובגלל היכולת לפתוח יחסית בזול חנויות קטנות יחסית הפונות בעיקר לקהל הלקוחות הפרטיים ופחות לסקטור המוסדי.
ענף כלי הנגינה מאופיין כענף עם מספר שחקנים מצומצם ותחרותיות רבה, בעיקר לאור הקלות שבה ניתן לייבא כלים לישראל. ענף ציוד לאולפנים מאופיין כענף עם לקוחות עסקיים המשתמשים בציוד למטרות פעילות מקצועית. לכן, לרוב, העסקאות שנעשות במסגרת רכישות של ציוד אולפנים הינן בהיקף משמעותי, יחסית לכלי נגינה, הסיבות לכך הן עלות הציוד הגבוהה והיקף רכישות רחב יותר.
הסקירה המוצעת בוחנת את מבנה וגודל השוק, חסמי כניסה וגורמי הצלחה קריטיים בענף. כמו כן, הסקירה בוחנת את שחקנים ראשיים בענפים, את שיטות שיווק ומכירה לכל סוגי הלקוחות, את סוגי הלקוחות ואת היקפי הייבוא לארץ.

בשנים האחרונות פקד את תעשיית האלומיניום משבר, הנגרם משתי סיבות עיקריות, הראשונה, עקב המיתון במשק כולו ובעיקר בשל המיתון בתעשיות הביטחוניות ובההיי- טק , והשנייה, עקב משבר בתחום התעופתי, שנוצר כתוצאה מהטרור העולמי ובעיקר לאור הפגיעה במגדלי התאומים. עם התאוששות המשק גם הענף מתחיל את שיקומו, ואנו עדים לייצוא גובר ולגידול במספר היצואנים.
תעשיית האלומיניום מתאפיינת בטכנולוגיות ייצור הולכות ומתקדמות ובציוד מודרני, עם זאת, בתעשייה נשמעים קולות כי כוח האדם הנמצא בשוק אינו מספק ויש צורך בהכשרת כוח אדם, עם רמה טכנולוגית גבוהה יותר. יצרני האלומיניום אף דורשים מהממשלה להקים תוכניות מיוחדות שיסיעו להשכרת כוח אדם מיומן ואיכותי ולהקמת קרנות מיוחדות למימון השדרוג הטכנולוגי, הן המפעלים הקטנים והן הגדולים, דורשים זירוז של אישור השקעות בתשתיות, מימוש השקעות מתוכננות וקידום פרויקטים גדולים.
העבודה סוקרת את מבנה וגודל השוק, בתוך כך, את החברות הגדולות הפועלות בתחום ואת לקוחותיהם העיקריים של החברות, ובעיקר בתחום הבנייה. כמו כן, הסקירה בוחנת את המגמות שחלו בענף בשנים האחרונות, את גורמי ההשפעה על הענף ואת מחסומי הכניסה והיציאה מהענף.

משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף שנות השלושים. במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 תחום הפרסום בארץ היה מצומצם ובארץ פעלו משרדי פרסום גדולים בודדים.
בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת ערוץ טלויזיה מסחרי בארץ) תחום הפרסום הלך והתרחב ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הותיקים.
פירסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים.
הסקירה המוצעת בוחנת את מבנה וגודל השוק, ככלל זאת, את שחקנים עיקריים והבינוניים בשוק. כמו כן, העבודה סוקרת מדדים כספיים של היקף השוק ופילוח עוגת התקציב בין המדיות השונות ובין החברות השונות, את המגמות העכשוויות בתחום, ואת מודל הרווח של משרדי הפרסום.

בישראל פועלות 19 טחנות קמח בתפוקה כוללת של למעלה ממיליון טון חיטה שנתי. ניתן לראות כי מדובר במספר מועט של טחנות. כאשר מכניסים למשוואה גם את הבעלויות הצולבות בענף נגלה ענף הנשלט על ידי מעט. בעקבות בעיות המחירים שנוצרות עקב שליטת הענף על ידי מספר מועט של בעלים, נכנסה המדינה וקבעה היגבלים שונים על הענף, בין אם על מחירים ובין אם על אחזקות בחברות. רק לאחרונה אישרה הממונה על ההיגבלים העיסקיים מיזוגם של שלוש טחנות קמח לחברה אחת, כאשר ברקע מצויות בעלויות צולבות תחת השגות והגבלות לבעלים.
נוסף על כך בשל ייצור של מרכיב כה חשוב ובסיסי לאוכלוסייה, גם הממונה על פיקוח המחירים במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מעורבת במתרחש בענף.
הפיקוח על קמח החיטה הוסר לאחרונה אך הפיקוח על קמח חיטה כשר נותר בעינו.
הסקירה המוצעת בוחנת את מרכבותיו הרבות של הענף, על ההגבלות הרבות שקיימות בו, הפיקוח הממשלתי וסכסוכי העבודה. כמו כן, העבודה סוקרת את השחקניות הראשיות בתחום מציעה מבט על הענף, על ההגבלות בו, סכסוכי העבודה, השחקניות בו. כמו כן, אופן קביעת המחירים בענף וחסמי כניסה לענף.

ענף המאפיות בארץ מורכב משלושה סוגי שחקנים: המאפיות הגדולות והתעשייתיות, מאפיות קטנות המספקות תוצרת לסביבתם הגיאוגרפית ומאפיות לבצקים קפואים.
הענף נתון לפיקוח ממשלתי במספר מישורים, ראשית הפיקוח על מחירי הקמח חיטה הוסר רק במאי 2004 וקמח חיטה כשר לפסח עודנו בפיקוח של המפקחת על המחירים במשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה. שנית, מחירי השמרים במיוצרים בארץ מצויים תחת פיקוחה של המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת ומחירי ייבוא השמרים של ספק ספציפי מתורכיה גם כן תחת פיקוח הממונה על היטלים והיצפים במשרד התמ"ת. שלישית, מספר סוגי לחמים מצויים תחת פיקוחה של המפקחת על המחירים בתמ"ת, השינוי האחרון במחירי הלחם בפיקוח חל ביולי 2006, עם העלאת מחירי חמישה סוגי לחמים. יש לציין כי כ-40-50% ממכירות הלחם בארץ הינו לחם בפיקוח מחירים.
הסקירה בוחנת את מבנה וגודל הענף בארץ, בתוך כך את האופי השחקנים על סוגיהם ואת השחקנים הראשיים מכל סוג.כמו כן בוחנת את הפיקוח וההגבלות הממשלתיים, את המגמות בשנים האחרונות בענף, את השפעות הגורמים החיצוניים של הענף וחסמי הכניסה לענף.

המספוא הינו שם כולל מגוון מיני המזון הנאכלים על ידי בהמות אוכלות עשב, ופעמים רבות המספוא הינו תוצר לוואי של תעשייה המבוססת על עיבוד מוצרים מן החי והצומח. בשל היותו מזונם של החיות יש לו חשיבות מרכזית בדאגה לרווחתם ובריאותם של בעלי החיים, איכותו ובריאותו של המספוא מושפעים ממשתנים שונים, של חלקם השפעה מכרעת גם על הסביבה.
החיטה הינה המרכיב העיקרי בחלק ניכר ממזונו של האדם והינה חומר הגלם העיקרי של תעשיות נוספות כגון, מאפיות וטחנות קמח.
הסקירה המוצעת בוחנת את הייצור המקומי והשינויים שחלים בו בשנים האחרונות, ביניהם ירידה בשטחי הגידול של החיטה והמספוא ובתפוקות, ירידה ברווחיות ועוד. כמו כן, הסקירה בוחנת את מבנה וגודל השוק המקומי, בתוך כך את השחקנים המרכזיים ואת מדיניות הייבוא לארץ בענפים אלו, שיטת ואופן הייבוא. בנוסף, העבודה סוקרת את ההגבלות הממשלתיות על מוצרי המספוא והחיטה, גורמי הצלחה קריטיים בתחום, מגמות ומחסומי כניסה.

שוק העוף בישראל הינו שוק שעבר מספר שינויים בשנים האחרונות, אשר משפיעים על המשך הפעילות, הן של המגדלים והן של הצרכנים. שוק העוף מפוקח על ידי מועצת הלול ועל ידי משרד החקלאות. אולם שלא כבעבר, השוק היום הוא חופשי והמגדלים מייצרים כמויות לפי רצונם ולא לפי מכסות. בעבר זכו המגדלים לרשת בטחון מהממשלה והרווחים היו טובים. כיום נאלצים המגדלים להתמודד באופן עצמאי מול השוק דבר שמביא לאיחוד שרשרת הייצור וליתרון לגודל. הכרזת הממונה על ההגבלים העסקיים בשנת 2003 ביחס להסדר כובל של תנובה עם המשחטות משנה את תמונת השוק.
הסקירה המוצעת מציגה את תמונת השוק כיום, בין היתר, את מבנה וגודל הענף, נתוני צריכה, סוגי מוצרים, גורמי בעלי השפעה על הענף ומגמות בענף. כמו כן, הסקירה בוחנת תחשיבי עלויות בייצור בענף ורווחיות.

ענף הצבעים מורכב מכ- 120 יצרניות מקומיות ויבואניות ומתאפיין בייבוא גדל בעקבות אי- קיום הגבלות רגולטוריות, גידול מתמיד של ייצוא וחברה דומיננטית בתחום. לקוחות הענף הינם מתחום הבניה, ביניהם, חברות בניה, חברות שיפוצים וכדומה, יצרני רהיטים ונגריות, חברות ועסקים מתחומי תעשייה שונים, ולקוחות פרטיים, באמצעות רשתות "עשה זאת בעצמך" וחנויות.
יחד עם אי קיום ההגנה הרגולטורית על הענף, גורם מעצב נוסף בענף הינו שליטתה של חברת טמבור בענף. החברה הוכרזה עד לשנת 2003 כמונופולין בכל סוגי אספקת הצבעים, עם הזמן הסר הממונה על ההגבלים העיסקיים מספר תחומים בהם נחשבת למונופולין. עם זאת, גם כיום כ-50% מהכנסותיה של החברה נובעות ממוצרים בהם נחשבת למונופולין.
הסקירה בוחנת את תיאורו הכללי של הענף, השחקניות הראשיות בו ואת הייבוא לארץ בשנים האחרונות. כמו כן, בוחנת חסמי הכניסה, המגמות בענף בשנים האחרונות וגורמי השפעה על הענף. כמו כן, העבודה המוצעת סוקרת את שוק הצבעים העולמי.